ישיבת הנהלת המינהל הקהילתי מיום 31.1.2017 (שעה 20:30)
(הערה: הפרוטוקול אינו מהווה סטנוגרמה של הדברים אלא נכתב במהלך הישיבה ע"י עובד מקצועי של המינהל ומשקף באופן הקרוב ביותר המשקף את רוח הדברים ודברי הדוברים).
נוכחים:
הנהלה ציבורית: אלי רוזנפלד (יו"ר המינהל), רונית כהן גלוזברג , מירב אלבז רפפורט, יוני קיימן, יצחק בניש, עינב בין-ירושלמי, לאה בלאנק, איליה סוקולוב.
הנהלה נציגי עיריה והחברה למתנסים:  יוספה סוציאנו, אבי אליהו, חגי עטיה.  
ועדת ביקורת: ניר בן אהרון, תמר ברודי, נעמי ווסטפריד.
צוות מקצועי: נעמה כץ (מנהלת המינהל), שימי ברס (מ"מ מנהלת המינהל), איתן עידן (רכז קהילה).
משקיפים ומשתתפים בדיון: רן יול (מנהל אגף קהילה - חברה למתנ"סים), איתי ליטמן, הדר שפיגלמן, תמיר דורטל, נעם גיטין, עינת לוי, אבי ארנטרוי,  סילבי קיסר, הילית ישראל, אריאלה חדאד, הילה סמוליאנסקי (מנהלת המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים) יניב, אוריאל בן שבת (עמותת בית אסתר), אדית אילן (נציגת המחלקה לאמנות) יאיר אקשטיין, שרית מילמן, ג', גלעד נתן, הילית ישראל + תושבים רבים משתתפים נוספים לא הזדהו בשמם.
רשם: איתן עידן.
נושא מס' 1 – פרידה משימי
עם שובה של נעמה מחופשת לידה אנו נפרדים משימי אשר שימש כמ"מ מנהלת המינהל בחצי השנה האחרונה. כלל חברי ההנהלה ברכו את שימי והודו לו על תפקודו. כלל הנוכחים הביעו שביעות רצון גבוהה מתפקודו ואיחלו לשימי בהצלחה בהמשך דרכו. שימי הודה לכל החברים.
נושא מס' 2 – סקירת הצעת העירייה לפתרון סוגיית הגנים החרדיים (שעה 21:00)
אלי (מציג את הנושא):
לדיון הזמנה רותם ע.מנכ"ל העירייה אולם בשל השביתה לא יכלה להגיע. לאור זאת אני מציג כרגע את הנושא.  
כיום קיימים 2 גני ילדים חרדים בדירות פרטיות ברחוב גולי קניה 3 ורחוב האצ"ל 2. לאחד או שניים מהגנים קיים היתר בשימוש חורג מצד העירייה. זו לא מדיניות ייחודית אצלנו בשכונה אלא דפ"א של העירייה אשר פועלת ברחבי העיר בשכונות שונות. העירייה עצמה משלמת מכספי ציבור את דמי השכירות לדירות עצמן עבור הגנים בעלות שנתית לדירה של כ- 120 אלף ₪ לשנה (כל גן). סיטואציה זו יוצרת חיכוך בין אוכלוסיות בשכונה. יתרה מזאת, הדירות לא מתאימות לגנים ומהוות פתרון לא ראוי לילדים ומחוללות הפרעה משמעותית לשכנים. שני הצדדים פנו לעירייה בבקשה למציאת פתרון (הן ההורים לילדים והן התושבים בבניינים).
עלתה בקשה מצד ההורים להעברת הגנים למתחם בגולי קניה שהוא כרגע מאוכלס ע"י קבוצת אומנים. היסטורית המינהל הקהילתי שכר את המתחם כולו מנעמת (קומה תחתונה של האמנות וקומה עליונה בה קיים אשכול גנים פעיל, כולל גן בחינוך מיוחד) לפני יותר מעשר שנים. חוזה השכירות לא חודש ופג תוקף למעשה לפני שנים. המתחם נכון להיום הוא בבעלות העירייה, שכן נעמת העבירה את המבנה לעירייה.
לחילופין, הגיעה הצעה מהעירייה לבנות מבנים חדשים לגנים שבדירות (קיימים שטחים בשכונה שאותרו כאופציות ע"י העירייה). השטחים אשר אותרו באופן ראשוני ע"י העירייה הינם שטח באזור מעון ויצו, שטח מעון אמנה ברחוב החי"ל, שטח במבוא דקר (חורשת העצים), יתכן אזור בי"ס דקלים ויתכן אף בינוי מעל הקיים במתחם גולי קניה (חלופה בעייתית בשל בעיית חצרות).
אתם כולכם מכירים את המקומות בשכונה. העירייה מבקשת את עמדתנו בסוגיה האם לבנות ואם כן היכן. מיותר לציין, כי הדיון הינו דיון מורכב וכולל בתוכו אמוציות רבות. אני מבקש מכולם להתנהג בנימוס לדוברים, להאזין ולהתייחס בתורם. ביקשנו מאנשים להירשם כמבקשים זכות דיבור בשם קהילותיהם, אנא כבדו את השכנים שלכם ובואו נתנהל בצורה מכבדת.
לדיון היום אנו הזמנו את נציגי המחלקה לאומנות, נציג ההורים החרדים אשר ילדיהם נמצאים בגנים  בדירות (מר בנימין אייזנשטרק) ונציגי הקהילות השונות. המטרה הינה להציג בפני חברי ההנהלה את התמונה העובדתית המלאה. לאחר הדוברים והדיון הפומבי, אנו נפרד מהמזומנים ונתכנס לדיון פנימי בהנהלה.  
נציגי המחלקה לאמנות והאמנים, תציגו לנו בבקשה את הפעילות הקיימת והפעילות שאתם מעוניינים בעתיד.
הילה: מטרת הכנסת האומנים למתחם הייתה בכדי להשפיע בעזרת האומנות על האווירה בשכונה ולהביא לשכונה אומנים, וכל זה בכדי לקדם את השכונה ולקדם את כל סוגי אוכלוסיות השכונה. המתחם הינו מרכז אומנות ייחודי בירושלים. התבצעה כבר התקשרות חוזית עם הקבוצה (האומנים) וכן השקענו במקום הזה חצי מיליון ₪. במקום אולפן הקלטות. משום כך אנו מעוניינים שהמקום ימשיך לפעול כמרכז למוזיקה חזותית ייחודי, הפועל לטובת השכונה.
אוריאל: אני מנחה ומכשיר צוותים במרחבים קהילתיים בתאטרון ומחול ויש לי ניסיון של עשרות שנים בתחום, ואני רוצה לפתח את הפעילות. אני מאמין שהמבנה הזה מתאים לפעילות. יש תוכנית לסידור מחדש של המקום עצמו שיתאים לעבודה עם אנשים.
מיכאל יפלח: מה היעוד של השטח בטאבו ?
הילה: לא מיועד לגני ילדים אלא לתרבות.
נעמי: מה החיבור של הקהילה בפרויקט בגולי קניה?
הילה: אני מתחייבת לכם שהתוכנית תהיה מחוברת לקהילה ובשיתוף עם המינהל.
יאיר אקשטיין: האם אפשר להעתיק את הפעילות של הפרויקט (בגולי קניה) למינהל ? ושם תהיה הפעילות של הגנים עד לבניית המבנים.
אלי: המקום במינהל מלא ויש התחייבויות אחרות. זה לא נשמע לי ריאלי אבל אני לא רוצה לקבוע כבר כעת. באם החלופה הזו תיבחר היא תבוא לדיון בהנהלה.
יוני: בעבר לא הצליחו האמנים להתחבר לקהילה. מה יקרה עכשיו בכדי שבאמת יקרה חיבור לקהילה.
רונית: אני רק רוצה להעיר שהם כן תרמו רבות לתדמית של השכונה.
הילה ואוריאל (בתשובה ליוני): תוכנית העבודה תיכתב בשיתוף עם המינהל הקהילתי. הפעילות לא יכולה להתבצע ללא קהל. אני מתחייבת בפניכם שהעבודה תהיה משותפת, עם כל הקהילות ותיתן מענה לכל הצרכים.
אלי: אני מודה להילה ונציגי האמנים. מכיוון שאני נמצא בקשר רציף עם ההורים החרדים, ביקשתי מנציגי ההורים החרדים לבוא ולדבר כדי שגם חברי ההנהלה ישמעו אותם – בנימין אייזנשטרק ידבר כעת כנציג ההורים של הגנים שבדירות.
בנימין: אנחנו קבוצה של 300 משפחות חלקם במעון ויצו וחלק בדירות. לא באנו למלחמות אלא פשוט יש צורך של הילדים שלנו. הדירות כרגע הן לא בטיחותיות. היה נסיון אונס באזור, בעיית ביטחון בזמן הסכינאות, הרבה שלחו את הילדים שלהם לשכונות אחרות, הילדים שלנו כמו כל ילד רוצה לקבל חינוך ובכל השנה האחרונה לא ראינו פעילות ממשית במתחם של גולי קניה ואנחנו מבקשים לקבל את המבנה בשביל לקבל ביטחון עד שיבנו את המבנים. מסיור של זכי הקב"ט נמצאו המון חריגות בטיחות וממש חשוב להעביר את הילדים מהדירות. אנחנו סבורים שכתושבי השכונה מגיע לנו לקבל את המינימום והוא מקום מסודר לגן עברו הילדים שלנו. אני מבין את החששות אבל קיימת כרגע מציאות לא פשוטה ויש להתייחס אליה.
מיכאל יפלח (קריאת ביניים): האם יש חדרים במינהל לגנים ?
אלי: שוב, אין חדרים פנויים במינהל לשימוש שכזה. במינהל כבר פועל גן אחד. מנסיון שלנו לבנות גן או להסב מקום לגן זה לא דבר פשוט. צריך תנאים, צריך חצר, צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים של גורמי המקצוע. זה לא מהיום למחר.
אני מבקש שאם לאנשים הנוכחים + חברי ההנהלה יש שאלות לבנימין כעת זה הזמן. תשאלו כל מה שאתם רוצים.
שמעון קורנמן: למה לא ללכת לגנים חילונים ? ואם זה בגלל בעייה דתית אז למה הגעת לשכונה שידועה כשכונה חילונית ?
בינימין: מבחינת התכנים כשזה מגיע לחינוך של הילדים שלנו אנחנו לא מתפשרים. יהיה כמובן מותר לכל ילד של תושב השכונה להירשם. באתי לשכונה כי קרוב לי לעבודה ולאוניברסיטה ולא שקלתי האם יש או אין גן.
תמר: לגבי זה שבאת לשכונה - יש בגבעת המיבתר וברמת אשכול המון גנים חרדים ואתה יכול להירשם שם ?
בינימין: ניסיתי להירשם למשל לרשום את הבת של לרמת אשכול ואמרו לי שאי אפשר כי אנו לא תושבי השכונה(רמת אשכול).
ג': האם מההתחלה היה לכם את הרישיון מהעירייה ? ההיתר ?
בינימין: כן מההתחלה היה אישור לגן ואפילו העירייה שילמה את השכירות. וזאת למרות שזה לא חוקי. אבל מה זה לא חוקי ? הרי אותה העירייה מוציאה היתר ומשלמת שכירות מהיום הראשון.
נעמי: מה הלאה? האם תבקשו בהמשך גם בתי ספר? איך אתה רואה את השכונה בהמשך?
בינימין: יחד עם הרבנים (שרגא והלפרין) אין פה קהילה אחידה ולכן לא שייך כאן בתי ספר או תלמודי תורה. החרדים בשכונה הם חרדים שעובדים וזה לא המטרה שלהם. רובם שולחים למחוץ לשכונה בגילאים גדולים יותר.
עינת (נציגת הורים חילונים) : רוצה לברך על קיומה של הישיבה הזאת כפי שהיא, יופי שעירייה רוצה פתרונות אבל צריך שיהיה כאן תהליך קהילתי. בנימין, נהניתי מאד לשמוע אותך, ומדובר על הילדים שלנו וירושלים חשובה לנו כפי שהיא חשובה לכם. הדיון הוא לא רק איפה היו המבנים של הגנים אלא אם הוכרעה ההחלטה שיהיו גנים חרדים. אני מאמינה שצריך להיות לילדים שלך גנים, אבל רוצה שתבטיח לי שגם הצרכים של הקהילה שלי מתקיימים. למשל שיום האישה בשכונה יהיה אותו דבר כפי שהוא היום, בנוסף שיהיו פעילויות בשבת שזה צורך קהילתי חילוני. הקהילה החילונית תגדיר צרכים במקביל לקהילה החרדית, ועיריית ירושלים צריכה לתת משאבים במקביל גם לקהילה החילונית, בד בבד.
יוני: בואו נהיה כנים, לבקש מצד אחד לפתח את התרבות של הצד השני, האם זה מציאותי?
עינת: אני מאמינה בזה, אבל זה תלוי במנהיגות אמיצה! האם אתה כחרדי יכול לגבש מנהיגות אמיצה שיכולה לראות את הצד של החילונים ולהילחם על העקרונות שלהם?
מירב: את צריכה לזכור שזה אולי אפשרי אבל צריך לזכור שיש עוד אוכלוסיות בשכונה וצריך לשאול האם את חושבת שזה אפשרי גם מול שאר האוכלוסיות (הקונסרבטיבית, הקוריאנית, הערבית).
עינת: כל האוכלוסיות שדיברתי עליהן (החילוניות, ערבית) צריכות להיות במהלך כזה. זה צריך להיות בידיים שלנו, ואם לא, תהיה מלחמה בין הקבוצות.
תמיר דורטל (נציג קהילת נופת צופים – הגרעין התורני): שמח שהיה דיון, לפני שנה שמעתי את החרדים שאומרים לי שכשיעזוב החילוני האחרון אני עוזב גם את השכונה, דעתנו הינה שכל תושב בשכונה צריך לקבל את השירותים שמגיעים לו.
גלעד נתן (נציג קהילת "מען יחד" היהודית-ערבית): יש בשכונה קהילה מעורבת  של יהודים וערבים שרוצה גם מענים לצרכים שלהם כמו גנים דו לשוניים וכמו שעיריית ירושלים דואגת לחרדים אני  מבקש שירותים גם לאוכלוסייה שלנו או לאוכלוסייה של הקונסרבטיבים. אתה (בנימין) מבקש לגיטימציה לצרכים שלכם ואני מסכים, ולצד זה אנחנו מבקשים להתייחס לצרכים שלנו. צריך לאפיין תוכנית צרכים לשכונה, לכל האוכלוסיות.
משתתף: כחרדי, אתם צריכים להסתכל למציאות בעיניים. לי אין ספק לדוגמא שבי"ס פרנקל יהיה בעוד כמה שנים בי"ס חרדי.
מירב: כאמא בבית הספר וחברת ועד אני מבקשת למחות. גישה כזאת זה בדיוק מה שאני מבקשת להזהיר ממנו.
ג' (נציגת קהילת רמות ציון הקונסרבטיבית) (ביקשה לא להזדהות בשמה בפרוטוקול): אני מתנגדת לפגיעה ובינוי בשטחים הירוקים כי אין מקומות לפעילות לילדים. אנחנו מתנגדים לפתיחת הגנים החרדים בשכונה. האווירה מצד החרדים כלפינו כקונסרבטיבים מאד צינית, מאד מתנשאת ופעמים רבות פוגענית אף ברמה האישית (כולל מילים פוגעניות). חורה לי שאומרים לי "היהדות שלך היא לא היהדות האמיתית". חורה לי שאומרים שלא משתתפים באירוע יום העצמאות בשכונה רק בגלל שזה במבנה של הקהילה הקונסרבטיבית. גדלתי בבית דתי, אני שומרת תורה ומצוות ובקיאה בהלכה לא פחות מהרבה אנשים חרדים. השיח החרדי מאוד קשה עבורי. אין מקום לבדלנות בשכונה ולכן אי אפשר לאפשר את פתיחת גנים לחרדים.
יאיר: אני מוחה נגד האמירה הזו.
משתתף: לדעתי זה איום ונורא להכניס ילדים לדירות מסוכנות. ואין בעיה להכניס את הילדים לכל גן שתרצו בשכונה.
יצחק בייניש: 70% מהאוכלוסייה ברמת אשכול הם חו"לניקים בלי ילדים גדולים או בלי ילדים כלל שלא נמצאים בגנים, ולכן הטיעון שלכם שמתנגד לגנים החרדיים המבוסס על המחשבה שהגנים הם מה שגרם לכניסת החרדים הוא פשוט לא נכון. החשש שלכם לא מבוסס.
אלי: תודה לכל מי שהשמיע את דעתו. הפתיחות והכנות כאן הפתיעה אותי ועל אף הקושי הרב של כולם אני שמח שכולם הקשיבו אחד לשני. אנו נתכנס כעת בפורום ההנהלה בלבד על מנת לדון בדברים.
המשתתפים יוצאים.
דיון הנהלה פנימי (שעה 22:30)
אלי: אישית אני חייב להגיד שהפתיחות בדיון שהיתה כרגע הפתיעה אותי. הייתי קצת פסימי לגבי ההיתכנות של האירוע הזה. בפעם הקודמת שכולם נפגשו היה פיצוץ וצעקות ואילו הפעם כולם פחות או יותר הקשיבו אחד לשני. אנחנו 4 וחצי שנים במינהל וכזה דיון פתוח וקשה ומוצלח לא היה כאן. זה מוכיח בגרות ואולי גם הבנה שכולם "תקועים" כאן זה עם זה וצריך לדבר. אין ברירה. לדעתי גם בכל העיר אין שיח כזה. זו דוגמא לכל העיר. אני פותח את הדיון הפנימי.
יוספה: כאשת מקצוע, לדעתי יש להבין האם מדובר על מעונות יום או גני ילדים. זה צורך שונה מבחינת גודל ואפיונים. לא כדאי לבטל שטחים ירוקים שגם כך יש מחסור בהם בשכונה.
איליה: בעיניי המגמה היא ברורה. יש כאן השתלטות עוינת שלכם החרדים. אורח החיים שלנו לא מקובל עליכם. אתם לא רוצים ללכת לגנים שלנו אלא לדחוק אותנו החוצה.
יוני: ממה אתה נפגע?
איליה: אורח החיים כאן נפגע. בגלל 2 רבנים שמכוונים את הפגיעה, עמדתי להשאיר את המצב כפי שהוא שהגנים בדירות. לדעתי אפשר לשלוח את הילדים לרמת אשכול.
יוני: הפתרון שלך הוא לשלוח את הילדים לרמת אשכול ?
איליה: רק תמשיכו עוד 600 מטר וזהו.
יוני:  איליה אתה יודע שזה לא רק 600 מטר אלא שכונה שלמה. וזה לא מציאותי להוציא את הילדים שכבר כמה שנים לומדים שם...
לאה: אני חושבת שמצד העירייה שלא חשוב מה ההחלטה שלנו כי כבר יודעים מה יהיה. וסתם משחקים בנו.
יצחק: בנימין אמר לי שמנכ"ל העירייה אמר לו שעד ספטמבר 2018 בונים לו מבנים לגנים חרדים. חד משמעית.
 מירב: גדלתי בשכונה הזו, למדתי בבי"ס נזר דוד (דתי) ומשתייכת לקהילת רמות ציון, תמיד היה פה שילוב של קהילות, ואני חושבת שיש היום מצב שבו קהילות לא מקבלות את הקהילות בשכונה.  התהליך שאני רואה הוא שפתיחת גן אחד תגרור פתיחת גנים נוספים, בתי ספר וכל זה יגרור הגירה שלילית של תושבים חילונים ושינוי באופי השכונה. יש פה מגמה ותהליכים שאי אפשר להתעלם מהם. אני מתנגדת לגן חרדי כדי שאני לא אצטרך לצאת מהשכונה עוד 5 /6 שנים. לכן אני מתנגדת לגני ילדים חרדים מכל וכל. הילדים צריכים ללכת למסגרות בשכונות הצמודות.
יוני: יש לי ילדה שעולה לגן חובה. מה אני אמור לעשות?
מירב: אם לא היתה לי מסגרת מתאימה בשכונה, הייתי שולחת למקום אחר מתאים.
עינב: אתה כהורה מכניס למקום לא בטיחותי. קובע עובדה. ועכשיו בא אלינו ואומר תתנו לנו פתרון. זה אחריות של ההורים. אני בחיים לא הייתי עושה את זה.
יצחק בייניש: לדעתי הדינמיקה שמירב תיארה היא לא נכונה. גני ילדים לא יהפכו את השכונה לחרדית. אמרתי את זה גם בדיון הפתוח.
איליה: חלק מהאנשים שהיו פה בחדר היום הפגינו באופן אלים נגד אירוע רב דתי בעבר (אירוע חג של החגים שערכה קהילת "מען יחד"). זה הגיע לכדי אלימות וזה כן מאיים.
בייניש: ברגע שהעירייה אומרת שהיא תיתן, ושמגיע להם, לדעתי במקום להילחם, צריך לתת להם ואין מה להתנגד, על מנת לפחות לשלוט על המסביב.
חגי: האם יש איזשהו מנגנון עם הציבור החרדי כפי שאתה מכיר אותו, שאפשר יהיה לייצר הסכמות לעתיד? שיש חרדים אבל שהחילונים יכולים להמשיך את אורח החיים שלהם?
בייניש: אני לא יודע לשלוט על מגמות כמו שוק הדיור – שחרדים נכנסים לדירות שמתפנות. אני חושב שכמו שעינת אמרה, אם יחזקו כאן את המוסדות והקהילה החילונית, חילונים ירצו לחיות כאן, אבל יש את כוחות השוק.
יוני: הרב שרגא הוא רב נחשב מאוד ומדבר לכל מגוון הקהילות בשכונה. אצל הספרדים זה מקובל. לא יודע מה הדעה והעמדה שלו. תהיו ריאליים. כנראה שלא יתמוך בפרויקטים של חילונים.
אלי: להבנתי הרב שרגא כן מוכן ללכת לפחות לכיוון של אמנה קהילתית שכונתית. אבל זה באמת לא הדיון.
יוני: לדעתי לומר שגוף ממשלתי (כוונתו למינהל הקהילתי) צריך לומר מי יגור בשכונה, זה הזוי. האדם הפרטי צריך להחליט איפה הוא יגור. כך זה עובד בדמוקרטיה. אסור לנו לקבל החלטה מאחר שנציגי ציבור לא אמורים לקבוע אופי של מקומות או מי יגור בהם. אני הגעתי לגבעה לפני מספר שנים, ואחריי הגיעו עוד. אני מבין שיש פחד מהתחרדות, ואני מבין שאנשים חושבים שאני כוח עוין. אנחנו חייבים לחיות במציאות שבה אזרחים רוצים לבוא ולגור פה, ואין לנו שליטה על זה. זה טבעי. אי אפשר לשמור על המצב הקיים.
נעמי: אתה בעצמך עמדת פה בהנהלה ומנעת תקציבים לקהילות שקיימות פה בשכונה שאינן הקהילה שלך.
יוני: אי אפשר לבקש מהאנשים לנסוע למקומות אחרים, ואני חושב שחובתנו לתמוך בגנים.
רונית: אנשים מרגישים שהבית שלהם בסכנה ולכן נלחמים. פה יש הנהלה אחראית ולא קיצונית. לא רוצים להבעיר את השכונה. יש פה SAY שלנו בתור חברי הנהלה. רוב הקולות ששמענו הערב אומרים אנחנו לא רוצים להילחם, אבל אנחנו רוצים לעשות תהליך של הכרה הדדית. גנים זה רק חלק מהסיפור וברור לכולם שזו התחלה ולכן צריך להיכנס פה לתהליך עומק. אני מציעה שההנהלה תצא היום מהישיבה עם אמירה לא האם מסכימים לגנים חרדים או לא, אלא שאנחנו הנהלה אחראית ומבקשים להיכנס לתהליך של הידברות ויצירת הסכמות הדדיות. אני רוצה לצאת עם אמירה שאנחנו יוצאים לתהליך, עם כל הסקפטיות והעלבונות. לא מעניין אותי כרגע אם העירייה החליטה כן גנים חרדים או לא, יש לתושבים say וכוח ויש להנהלה say -וכוח אדיר. אנחנו צריכים לבקש מהעירייה תקציב, על מנת להיכנס לתהליך של גיבוש הסכמות.
יוני:  צריך לעשות משהו ולא לדבר. אם רק יושבים ומדברים זה לא מקרב בין האוכלוסיות.
רונית: ההחלטה צריכה להיות שנכנסים לתהליך של שלושה ארבעה חודשים. אם עכשיו אני צריכה להגיד מה צריך אני לא מסכימה לגנים.
עינב: אתם יודעים וגם רואים לפי הדוברים שאם נצביע עכשיו בהנהלה, לא יהיו גנים. אני חושבת שזאת רק ההתחלה. אני חושבת שצריך לחשוב על עוד פתרונות, ולשתף עוד אנשים מהשכונה בתהליך. בציבור שלי לא נעשה מספיק תהליך כדי שאני אהיה מייצגת. ההחלטה תהיה הרבה יותר נכונה אחרי שנעשה תהליך. לחרדים אני אומרת אני לא מצפה שתילחמו למעני, אבל שתשמעו מה יש לי להגיד. בסוף התהליך צריכים לקבל החלטה בנושאים נוספים כחלק מהיחסים החרדים חילונים – פעילות במינהל, הפרדה גברים נשים, פעילות בשבת ועוד. מציעה שלא נצביע גנים חרדים או לא.
ניר בן אהרון: צריך למקד מאמץ במה שאפשר לשנות ולא במה שאי אפשר. אני חושב שלא משנה מה, ריאלית יהיו גנים חרדיים בגבעה הצרפתית, ואולי אנחנו צריכים רק לחשוב איפה. החילונים צריכים להגיד מה הם רוצים, באופן ברור. למשל תיכון או משהו שימשוך חילונים. אם כן גנים, על שטחים חומים ולא ירוקים.
חגי : אני יושב בשמונה הנהלות, ובעיניי יש פה משהו אחר, והערב הזה הוא מקור השראה להעז ולחשוב אחרת. אם הולכים לתהליך כזה אני מציע שנכניס את העירייה. אם עושים אמנה שכונתית, לפני התהליך הולכים למערכת העירונית ואומרים לה: אנחנו עושים תהליך, ואתם מחויבים לתוצאות של התהליך הזה. צריך לבנות תנאי סף להצלחה.
רן יול: אני מבין מהדיון שצריך להבין יותר לעומק מהם צרכי השכונה. אתם מדברים על אולי תהליך, אבל אני רוצה להגיד לכם שאתם כבר בתוך תהליך. רק אתם צריכים להחליט אם אתם כמינהל קהילתי רוצים להוביל אותו. תהליך צריך להיות קצוב בזמן, אחרת זה לא רציני. צריך למצוא תחומים שאפשר לעשות יחד. למשל חירום ולמשל כדורסל. אנחנו בחברה למתנסים יכולים להציע צוות תכנון וחלק מהתקציב. תוצרים רצויים: בניית הסכמות כמה שנים קדימה, ומרחבי חיים משותפים.
אלי: אני אולי מהיחידים בדיון שרואה ושומע מתוקף תפקידי כיו"ר את כל הצדדים כבר זמן רב, ולא רק הערב. וזה לא קל. אתם רואים ושמעתם היום. אני כן מאמין וחושב שאפשר להניע תהליך, כדברי רן, כדי להגיע לאמנה/ הסכמה שתאפשר פתרון למצוקה בשכונה, כי יש מצוקה אמיתית. אבל במקביל לייצר קיום שקט לכל הקהילות. תמיד יהיו שוליים קיצוניים והתפקיד שלנו להתגבר על השוליים ונצטרך את עזרת כולם (כולל הציבור החרדי ונציגיו החרדים בהנהלה – יוני, יצחק, סטרוגו). גולי קניה לדעתי לא ריאלי. שמענו כאן את נציגי העירייה. העסק שם יצא לדרך ויש התחייבויות משפטיות, תורמים מחו"ל, חשבוניות שיצאו. זה גדול עלינו. אני מקווה שיעמדו במילה שלהם והפעילות תהיה לכולם. כאן אנחנו כמינהל כן יכולים להשפיע. לנושא עצמו, אנחנו יכולים לדעתי לבוא לעירייה ולהגיד: אנחנו עושים תהליך, ובמקביל תתחילו בתכנון בשכונה. זה לא יעצור כלום, יבנה אמון ובמקביל יאפשר אולי להגיע לפתרון ואמנה קהילתית. שני מסלולים שייצאו לדרך וייפגשו בנקודת זמן קרובה. מה יש לצדדים להפסיד ? שום דבר.
נעמי: בניית תכניות זה כבר עשייה.
יוספה: נמפה את כל המקומות האפשריים בשכונה.
אלי: לפרויקט כזה יש לוחות זמנים. גם העירייה מדברת על ספטמבר 2018. קצת נעלם לנו בדיון, בשל השעה המאוחרת, אבל זה לא משהו תיאורטי, כבר יש 2 גנים פעילים וקיימים בשכונה. אף אחד לא שאל אותנו על זה. זו עובדה. אני חושב שההצעה שלי כל הצדדים יכולים לחיות איתה. היא מייצרת אופק אמיתי לכולם. זו ההצעה שלי. כל חברי ההנהלה מוזמנים להציע את ההצעה שלהם להחלטה.
נעמה רושמת על הלוח את ההצעות. חברי ההנהלה מעירים ומתקנים את הניסוח לכל הצעה שהציעו.
אלי: שימו לב, אני שם על הלוח את האלטרנטיבה שהגנים ייכנסו לגולי קניה בספטמבר הקרוב מאחר שזה עלה בדיון. עם זאת, למיטב הבנתי, לפי מה שנמסר לנו כאן בדיון, זאת לא אופציה ריאלית..
מירב: ברגע שמתחילים בהיתכנות כלשהי לבינוי גנים חרדים זה נותן אור ירוק לכל תהליך הבינוי צריך להיכנס לתהליך שגם ככה אורכו קצר, 3 חודשים ולקבל החלטות הכוללות התכנות לבינוי כן או לא.
 
 
 
 
הצבעה על שלוש אלטרנטיבות להחלטה:
אלטרנטיבה מספר מצביעים בעד
  1. כניסה לתהליך חברתי בן כשלושה חודשים לבניית אמנה שכונתית ולייצר פתרונות בהסכמה בין תושבי השכונה.
 
3 (מירב, איליה, רונית)
2.כולל את כל הכתוב בסעיף 1 ובמקביל להתחיל עריכת סקר מיקומים ובחינת תכנון ראשוני אפשרי למבני הגנים החרדיים ואף צרכים נוספים שעלו בדברי המשתתפים במהלך הדיון.
 
7 (אלי, יוני, יצחק, עינב, לאה, חגי, יוספה)
  1. כניסת הגנים החרדים למבנה בגולי קניה בספטמבר הקרוב
 
0
 
ההחלטה שהתקבלה היא סעיף 2 לעיל. (שעה 01:30).

כל הזכויות שמורות מנהל קהילתי הגבעה הצרפתית © 2019 Powered by Kentico